2022 - ליל סדר באולם (א...ליל סדר באולם (אחרי שנתיים של קורונה)2022 - ליל סדר באולם (אחרי שנתיים של קורונה)קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (1)
אחרי שנתיים של הפסקה חזר הסדר לאולם הספורט (והתרבות) בנען.
לכבוד המאורע יצאנו לחקור את מסורת הפסח הייחודית של נען ואת גלגולה של ההגדה המקומית.
*
הנה הדברים כפי שהתפרסמו בדף חגיגי, ערב החג:
הנה ימים באים
ערבי ליל הסדר בנען, כמו נען עצמה, היו גדולים למן ההתחלה, גדולים וגדלים. ב-1936 נערך הסדר בתוך שלד חדר האוכל הראשון לפני השלמתו, תחת כיפת השמים. בעלון נכתב שלסדר הסבו 400 איש, ולראשונה הופיעה הגדה משוכפלת ב-300 עותקים. בעמוד הראשון הופיע השיר 'חג' (ניבים דוברים אליי) מאת רחל, שדוד זהבי חיבר לו לחן במיוחד לערב זה.
שנה לאחר מכן, ב-1937, כבר הסבו לליל הסדר בנען 600 חברים ואורחים, בין האורחים גם שיח'ים ערבים מהסביבה.
בשנים הראשונות לא היה נוסח הגדה קבוע בנען. ההגדה הייתה גוף חי, גמיש ומשתנה. התכנים שהופיעו בה הושפעו ממאורעות אותם ימים ושיקפו אותם. מהדברים שנכתבו בעלון ב-1947, עם הופעת הגדת פסח מחודשת, אפשר ללמוד על דרך התגבשות המסורת:
"השנה נתחדשה ההגדה שלנו ולבשה לבוש חדש. אמנם בתוכנה העיקרי נמשכת בה החתירה לגיבוש נוסח קבוע שיהוה ברבות השנים מסורת חדשה. ההגדה מורכבת משלושה חלקים: (א) תור האביב וחג הקציר; (ב) מצרים ויציאת מצרים; (ג) גורל ישראל בדורנו והמערכה לחירותו.
כל שנה נושרים קטעים אחדים ואחרים מתווספים או באים במקומם. אנו משתדלים שדופק הימים המיוחד ימצא את ביטויו בכל שנה".
(מתוך "לחברים", 4 באפריל 1947)
כחמש-עשרה שנים לאחר מכן, ב-1963, הודפסה הגדה פשוטה יחסית, שהעיקר בה היה שהייתה ערוכה וסדורה בהתאם לקטעי ההקראה והשירה הבאים בליל הסדר בנען. זאת לאחר כמה שנים ששימשה הגדת הקיבוץ המאוחד, ניסיון שלא עלה יפה, משום שהיה צורך להשמיט הרבה מן הקטעים ולדלג עליהם, ומצד שני – להשלים את החסר בהגדה זו, כלומר את החומר שהפך למסורת בנען.
החברים משפיעים
כעבור כעשרים שנה, בפסח 1985, הודפסה הגדת פסח חדשה (צנועה וזמנית), במהדורה ניסיונית. להגדה נלווה דף הסבר ושאלון. שם נכתב כך:
"בהגדה הנוכחית ניסינו למצות ולהדגיש את המרכיבים העיקריים של כל אחד מפרקי ההגדה, להכניס את השירים המקובלים בנען ומילותיהם, לצמצם מעט קטעי קריאה ולשמר קטעים מסורתיים לנען וכן להכניס קטעים חדשים 'המדברים' יותר אל הילדים בגיל הצעיר".
לאחר הפסח התבקש הציבור לחוות דעתו על הנושאים האלה: אורך ההגדה ומבנה החג, השירים, הקריינות ושילוב האור-קולי, וניתן גם מקום להערות ולהצעות.
שנה לאחר מכן, בפסח 1986, ראתה אור הגדה מחודשת בהדפסה נאה. היא ההגדה המשמשת אותנו עד היום. שרה'לה שגיב, שריכזה את ועדת תרבות אז יחד עם שרה'לה אלמוג, מספרת שצוות ההגדה התגבש ברובו מתוך נשים שעבדו בבית הספר. החברות בו היו שרה'לה חן, תמימה סויטלמן, רחל אריאלי, שרה'לה אלמוג, דורית קופיט ושרה'לה שגיב. כל אחת מהן נשאה עמה זיכרון של ליל סדר משלה, אם מנען ואם ממקום אחר.
תחילה הן למדו וחקרו את נושא ההגדה – את המסורת של נען ואת ההגדות שנוצרו כאן במהלך השנים, את ההגדות הקיבוציות בכלל ואת ההגדה המסורתית. לנגד עיניהן עמדו ארבע מטרות: (א) לשמר את המסורת של נען – את קטעי הקריאה ואת המסורת המוזיקלית; (ב) לשלב קטעים מן ההגדה המסורתית; (ג) להוציא לאור הגדה שלמה וסדורה הכוללת את כל הקטעים; (ד) לשלב את הילדים הצעירים בליל הסדר.
לאחר לימוד וחקירה, נבחרו התכנים המתאימים והתגבש הרכב השערים: אביב, מעבדות לחירות, שיבת ציון, הנה ימים באים. הוחלט לרכז את השירים בהתחלה ובסוף,
ובאמצע – לספר את סיפור החג במסכת אור-קולית.
שתי הבנות מרכזיות ליוו את התהליך: האחת, שבסדר גודל כזה של קהל מסובים יש לרכז את ההתרחשות על במה אחת, כלומר ליצור מופע מרכזי שכולם קשובים אליו; והשנייה, שאת הקטעים הנוגעים להקמת המדינה ושימור זיכרון הנופלים יש להעביר לטקסי יום הזיכרון ויום העצמאות.
בהגדה החדשה שולבו שירים שלא הופיעו לפני כן בהגדות של נען: "העולם", "דיינו", "קרב יום", "אחד מי יודע". ונשמרו שירים שהפכו למסורת בנען, ובהם השירים שהלחינו דוד זהבי ויהודה אורן. בעבר ישבה על הבמה תזמורת חיה של נערי וחברי נען. עם השנים התמעטו הנגנים, ויהודה אורן החל ללוות בפסנתר ולנצח על השירה מאחורי הפסנתר. הוא המשיך ללוות בפסנתר עד תחילת שנות התשעים, אז יצר אבי פיינטוך פלייבקים לשירים. ב-1980 נכנסה ללי לתפקיד הניהול המוזיקלי של הסדר. ליל הסדר השנה יהיה הסדר הארבעים שלה בתפקיד!
תפקידים לילדים
בנען הבינו היטב שהדרך לשלב את הילדים בסדר וגם לייצר מסורת היא לתת תפקיד לכל שכבת גיל. וכך, בכל שנה עובר הלפיד משכבה לשכבה. מדי שנה מלווים ילדי הגנים וילדי כיתה א' את הרוקדות ב"ים השיבולים", ילדי כיתה א' שרים את "מה נשתנה", ילדי כיתה ב' שרים את "דומם שטה", ילדי כיתה ג' שרים את "אחד מי יודע" ורוקדים את "ארבעת האחים", ילדי כיתה ד' שרים את "ארבעת האחים", ילדי כיתה ה' רוקדים את "חד גדיא" ושרים את "נברך על הגפן" ואת "העולם", ילדי כיתות ו-ז שרים את "חד גדיא" יחד עם מקהלת החברים.
אחד הדברים שאפיינו את ההגדות של נען לאורך השנים היה הקפדה על העיצוב – על העיטורים ועל הכתב. ההגדה החדשה שמרה על המסורת גם מהבחינה הזאת. את העיטורים להגדה החדשה יצרה דורית קופיט על פי עיטורים בהגדות הישנות של נען; מבנה הדף, טקסט מרכזי ובצדו פירושים, ביאורים ומקורות, נוצר בהשראת דף תלמוד; ועל הכתב – כתיבה תמה בציפורן – הייתה אמונה רחל כהן-רובינוב.
אז השנה, כשתיכנסו בשערי האולם לחוג את הפסח יחדיו זכרו שאתם לא רק מחדשים מנהג ישן אחרי שנתיים של מגבלות, אלא שומרים על מסורת יקרה וארוכת שנים.
הנה ימים באים