העלייה על הקרקע

היציאה להתיישבות עצמאית, שלא על אדמות זרנוגה (לימית גבעת-ברנר), קשורה במידה רבה בדמותו של מנחם מנדל רוזנבוים. 
רוזנבוים ביקר בארץ לראשונה ב-1927, ובאמצעות ברל כצנלסון נפגש עם חברי הקבוצה, 
שישבו עדיין ברחובות והיו צעירים ממנו בשלושים שנה ויותר, והתיידד עמם מאוד.
הוא נמנה עם חברי חברת "גן הדר", ששכנה בניו-יורק ושמה לה למטרה לקנות אדמות במישור החוף ולנטוע בהן פרדסים, 
שהיו אז הגידול הרווחי ביותר בארץ.
חלומם של היהודים האמריקאים היה לעלות לארץ ולהקים בה יישוב בעל אופי חקלאי באזור בו היו נטועים הפרדסים שלהם.
חברת "גן הדר" קנתה בסוף שנות העשרים 2,000 דונם מבעלי קרקע ערבים, באזור הכפר הערבי נענה. 
הנטיעה עצמה נמסרה ל"יכין", חברה קבלנית לחקלאות של ההסתדרות.
רוזנבוים הכיר במצוקתה של הקבוצה ובחוסר יכולתה לקבל אדמה כדי להתיישב בה. 
בשלב זה נרתם לעניין אברהם הרצפלד, ראש המרכז החקלאי של ההסתדרות.
הרצפלד ורוזנבוים שכנעו את מנהלי "גן הדר" להעביר לקק"ל 600 דונם מאדמותיהם, 
תוך שזו מתחייבת להחכיר כ-240 דונם מהן לקבוצת הנוער העובד, לשם התיישבות. 
חלומה של הקבוצה התממש.

(עמוס שיפריס, קיבוץ נען: ביוגרפיה של מקום, עמ' 22)