ברכת חג החירות שלוחה לכל חברינו וחברותינו אשר נתוקים מאתנו, הם חוגגים את החג הרחק – מי בחפירות חזית המלחמה, מי במחנה הסגר בגולה ומי בנגב על גבול הארץ.
נברך בברכת חג החירות את חברינו משה מוסנזון, שלמה'לה שוורץ, שלמה כחלני, חנן קמינסקי, אשר התנדבו והתגייסו למלחמה, את חברנו אורי קוך הנמצא בשביה בארץ הנאצים ואת אחינו היקר מנדל רוזנבוים אשר מעבר לימים.
ברכת חג החירות שלוחה לכלל בני עמנו בתפוצותיהם, אשר לא מצאו מרגוע בין הגויים, למעונים ולנרדפים בארצות השמד הנאצי, לכל אחינו המעפילים וחותרים לחופינו ולכל אלה הכלואים עדיין מחכים לגזר דינם – יבוא יום הפדות והחירות לכולם.
ברכת חג החירות לאלפי אחינו המגויסים הנמצאים במערכה במדבר, בלוב וביוון ובמצרים ובארץ ישראל ולאסירי ההגנה הכלואים עדיין בין החומות.
ברכת חג החירות לכל אנשי העמל בישראל ובעולם, שעוד נאבקים על צלם האדם ועל חזון השחרור.
ימוגר הזדון, תכלה הרשעה ותיכון מלכות החירות לעד.
אמן!
וזו פרשת החג:
לפני הצהריים יוצאים הילדים בסך לשדות לחג הקציר, נוטלים עמהם מביכורי השדה להביאו בליל הסדר כראשית העומר.
בשעה 8 יתכנס הציבור ויסב בחדר האוכל. החג מתחיל עם קריאת הגדת הפסח. בראשית הקריאה נכנסים הילדים לקול צלילי הפסנתר לחדר האוכל בשירת "עומר עומר תבואה חדשה"; הציבור נדרש להיות עצור ושקט לבל יפרעו הילדים בשעת השירה וטכס העומר. רק הילדים הם ששרים באותה שעה. לאחר זה נמשכת קריאת ההגדה כסדרה עד תומה.
עם גמר קריאת הגדת הפסח מתחילה הסעודה. עם גמר האוכל יוצא העם החוצה; ההורים משכיבים את ילדיהם, ובינתיים יסודר חדר האוכל להמשך המסיבה והקונצרט.
ביום החג למחרת תערך בשעה 10 שחרית לילדים בהשתתפות הכנר רוזנצוייג.
...
השנה בוטלה היציאה לשדה לאחר כמה שנים שנהגנו לפתוח בה את החג. עצם העובדה שהפלחה של נען היא מפוזרת ובריחוק מן הבית מכבידה לא במעט. השנה לא נצא איפה לשדה. ונקווה שהמנהג הזה יחודש ויושרש עם גידול ילדינו.
לראשונה משתתפים הילדים הגדולים בליל חג הסדר. בפעם הראשונה נעשה ניסיון לשתף את ילדינו במתן דמות לחג. השנה רק ניסיון מצער, אבל בשנים הבאות תלך השתתפות זו ותגדל והיא שתקבע את אופי החג וצביונו.
(מתוך לחברים 11.4.1941)
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
ברכת חג החירות שלוחה לכל חברינו וחברותינו אשר נתוקים מאתנו, הם חוגגים את החג הרחק – מי בחפירות חזית המלחמה, מי במחנה הסגר בגולה ומי בנגב על גבול הארץ.
נברך בברכת חג החירות את חברינו משה מוסנזון, שלמה'לה שוורץ, שלמה כחלני, חנן קמינסקי, אשר התנדבו והתגייסו למלחמה, את חברנו אורי קוך הנמצא בשביה בארץ הנאצים ואת אחינו היקר מנדל רוזנבוים אשר מעבר לימים.
ברכת חג החירות שלוחה לכלל בני עמנו בתפוצותיהם, אשר לא מצאו מרגוע בין הגויים, למעונים ולנרדפים בארצות השמד הנאצי, לכל אחינו המעפילים וחותרים לחופינו ולכל אלה הכלואים עדיין מחכים לגזר דינם – יבוא יום הפדות והחירות לכולם.
ברכת חג החירות לאלפי אחינו המגויסים הנמצאים במערכה במדבר, בלוב וביוון ובמצרים ובארץ ישראל ולאסירי ההגנה הכלואים עדיין בין החומות.
ברכת חג החירות לכל אנשי העמל בישראל ובעולם, שעוד נאבקים על צלם האדם ועל חזון השחרור.
ימוגר הזדון, תכלה הרשעה ותיכון מלכות החירות לעד.
אמן!
וזו פרשת החג:
לפני הצהריים יוצאים הילדים בסך לשדות לחג הקציר, נוטלים עמהם מביכורי השדה להביאו בליל הסדר כראשית העומר.
בשעה 8 יתכנס הציבור ויסב בחדר האוכל. החג מתחיל עם קריאת הגדת הפסח. בראשית הקריאה נכנסים הילדים לקול צלילי הפסנתר לחדר האוכל בשירת "עומר עומר תבואה חדשה"; הציבור נדרש להיות עצור ושקט לבל יפרעו הילדים בשעת השירה וטכס העומר. רק הילדים הם ששרים באותה שעה. לאחר זה נמשכת קריאת ההגדה כסדרה עד תומה.
עם גמר קריאת הגדת הפסח מתחילה הסעודה. עם גמר האוכל יוצא העם החוצה; ההורים משכיבים את ילדיהם, ובינתיים יסודר חדר האוכל להמשך המסיבה והקונצרט.
ביום החג למחרת תערך בשעה 10 שחרית לילדים בהשתתפות הכנר רוזנצוייג.
...
השנה בוטלה היציאה לשדה לאחר כמה שנים שנהגנו לפתוח בה את החג. עצם העובדה שהפלחה של נען היא מפוזרת ובריחוק מן הבית מכבידה לא במעט. השנה לא נצא איפה לשדה. ונקווה שהמנהג הזה יחודש ויושרש עם גידול ילדינו.
לראשונה משתתפים הילדים הגדולים בליל חג הסדר. בפעם הראשונה נעשה ניסיון לשתף את ילדינו במתן דמות לחג. השנה רק ניסיון מצער, אבל בשנים הבאות תלך השתתפות זו ותגדל והיא שתקבע את אופי החג וצביונו.
(מתוך לחברים 11.4.1941)