1947 - בר מצווה ראשונה...בר מצווה ראשונה1947 - בר מצווה ראשונהקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (0)
ילדינו בגיל ה-13
תחנה בדרך. אמנם אין הם ראשונים. גדולות מהם אחיותיהם דליה ורבקה, אך כראשונות סובלות הן על היותן יחידות כדי להוות גורם חברתי מכריע בחיי ילדינו.
וזכורים לנו ימי הופעת ילדינו הראשונים על שמי נען. סערת הוויכוח באסיפות כלליות וקביעת שמות הנולדים. מלחמה של "חירוף הנפש" על שמות מוצעים (ולואי וידענו באותה התלהבות לדון בבעיות חיינו של היום). הנדע לגשר גשר חי בין הוויית חיינו לבין עולם חדש זה העולה וצומח לעינינו? הנדע להתוות דרך לדור זה אשר ידע לבחור בטוב והיפה וידע לשמור ולטפח נכסי חומר ורוח בהם פתחו הוריהם דף חדש בדרכי ימי העם והארץ?
יודעים אנו כי בערותם ובאווירה שיצרו אלה הראשונים – הערובה לצעירים הבאים אחריהם. ואף יודעים אנו כי בצעדיהם הראשונים אין הם מכזיבים ויבורכו על כך.
(מתוך "לחברים", 25 באפריל 1947)
במקום נאום – דבר לברי המצווה שלנו
רעיון מוצלח הגו החברים שהחליטו לחוג את חג הבר-מצווה של ראשוני בני נען בימי הפסח. כשם שבטבע חל בתקופה זו המעבר בין האביב הפורח לקיץ המבשיל פריו, כך צועדים אתם ביום זה לתקופה היפה ביותר בדרך החיים. תקופה העשירה בחוויות ובכישרון קליטת רשמים – לימי הנעורים, הנושאים בחובם יום-יום ידיעות חדשות, שמחות ותקוות עד שיגמלו בכם ההכרה, המחשבה והמעשה של אנשים מבוגרים בעלי הכרה.
וזאת עליכם לדעת: כל ידיעה והתקדמות נרכשים על ידי לימוד ועבודה, כל שמחה והשג הם פרי מאמץ ועמל.
בימים אלה מסתיימת ילדותכם; ילדות ברוכה חסרת הדאגה והעול. כפרפרים מרפרפים באור ויונקים ממקור הטבע הייתם, התפתחותכם הרוחנית והגופנית הייתה בשלווה ומתוך שיווי משקל, כל זה הודות לעבודה הרצינית והמתמידה של כל החברים.
ההשגחה הטובה מנעה מכם את הגורל המר של מיליוני ילדים יהודים בגלות שלא ידעו ילדות מהי.
אתם הנכם תקוות העתיד של הארץ והעם, ובתור כאלה טופחתם וגדלתם על ידי הוריכם וכלל החברים, ומי שהגורל גזר ממנו אב או אם, טופח באהבה על ידי הקיבוץ כולו.
ברוכה הייתה ילדותכם וברוכים יהיו ימי הנעורים שלכם. החובות והתפקידים המוטלים עליכם כיום עודם קלים ויפים כמוכם עתה, ברם במידה שאתם מתבגרים ונכנסים לעול של תורה ועבודה, תגדלנה חובותיכם. מיום הבר-מצווה עליכם לנצל כל שעה לעצב את דמותכם לפתח את כל כוחותיכם. כוחות הגוף והנפש ברוח המוסר והאידאלים של עמנו ותורתנו.
נולדתם בארץ ישראל, הנכם הבכורים של קיבוץ נען, ועליכם מוטלת שליחות גדולה כמו על כל בכור בישראל – הרי למדתם כי כל בכור היה קודש לה', זאת אומרת על כל בכור היה מוטל התפקיד לשמש דוגמא לכל הילדים בסביבתו, כך עליכם לשמש סמל בחריצותכם, בהתנהגותכם ובתכונותיכם היפות ולהשפיע על הילדים היותר צעירים בקיבוץ.
(מתוך "לחברים", 1 במאי 1947)
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
ילדינו בגיל ה-13
תחנה בדרך. אמנם אין הם ראשונים. גדולות מהם אחיותיהם דליה ורבקה, אך כראשונות סובלות הן על היותן יחידות כדי להוות גורם חברתי מכריע בחיי ילדינו.
וזכורים לנו ימי הופעת ילדינו הראשונים על שמי נען. סערת הוויכוח באסיפות כלליות וקביעת שמות הנולדים. מלחמה של "חירוף הנפש" על שמות מוצעים (ולואי וידענו באותה התלהבות לדון בבעיות חיינו של היום). הנדע לגשר גשר חי בין הוויית חיינו לבין עולם חדש זה העולה וצומח לעינינו? הנדע להתוות דרך לדור זה אשר ידע לבחור בטוב והיפה וידע לשמור ולטפח נכסי חומר ורוח בהם פתחו הוריהם דף חדש בדרכי ימי העם והארץ?
יודעים אנו כי בערותם ובאווירה שיצרו אלה הראשונים – הערובה לצעירים הבאים אחריהם. ואף יודעים אנו כי בצעדיהם הראשונים אין הם מכזיבים ויבורכו על כך.
(מתוך "לחברים", 25 באפריל 1947)
במקום נאום – דבר לברי המצווה שלנו
רעיון מוצלח הגו החברים שהחליטו לחוג את חג הבר-מצווה של ראשוני בני נען בימי הפסח. כשם שבטבע חל בתקופה זו המעבר בין האביב הפורח לקיץ המבשיל פריו, כך צועדים אתם ביום זה לתקופה היפה ביותר בדרך החיים. תקופה העשירה בחוויות ובכישרון קליטת רשמים – לימי הנעורים, הנושאים בחובם יום-יום ידיעות חדשות, שמחות ותקוות עד שיגמלו בכם ההכרה, המחשבה והמעשה של אנשים מבוגרים בעלי הכרה.
וזאת עליכם לדעת: כל ידיעה והתקדמות נרכשים על ידי לימוד ועבודה, כל שמחה והשג הם פרי מאמץ ועמל.
בימים אלה מסתיימת ילדותכם; ילדות ברוכה חסרת הדאגה והעול. כפרפרים מרפרפים באור ויונקים ממקור הטבע הייתם, התפתחותכם הרוחנית והגופנית הייתה בשלווה ומתוך שיווי משקל, כל זה הודות לעבודה הרצינית והמתמידה של כל החברים.
ההשגחה הטובה מנעה מכם את הגורל המר של מיליוני ילדים יהודים בגלות שלא ידעו ילדות מהי.
אתם הנכם תקוות העתיד של הארץ והעם, ובתור כאלה טופחתם וגדלתם על ידי הוריכם וכלל החברים, ומי שהגורל גזר ממנו אב או אם, טופח באהבה על ידי הקיבוץ כולו.
ברוכה הייתה ילדותכם וברוכים יהיו ימי הנעורים שלכם. החובות והתפקידים המוטלים עליכם כיום עודם קלים ויפים כמוכם עתה, ברם במידה שאתם מתבגרים ונכנסים לעול של תורה ועבודה, תגדלנה חובותיכם. מיום הבר-מצווה עליכם לנצל כל שעה לעצב את דמותכם לפתח את כל כוחותיכם. כוחות הגוף והנפש ברוח המוסר והאידאלים של עמנו ותורתנו.
נולדתם בארץ ישראל, הנכם הבכורים של קיבוץ נען, ועליכם מוטלת שליחות גדולה כמו על כל בכור בישראל – הרי למדתם כי כל בכור היה קודש לה', זאת אומרת על כל בכור היה מוטל התפקיד לשמש דוגמא לכל הילדים בסביבתו, כך עליכם לשמש סמל בחריצותכם, בהתנהגותכם ובתכונותיכם היפות ולהשפיע על הילדים היותר צעירים בקיבוץ.
(מתוך "לחברים", 1 במאי 1947)