לארגון תורנות השירותים בשבת

לאחר בירור מקיף שהתקיים באסיפה הכללית על הצעת התכנית החדשה לארגון העבודה בשבתות שהוכנה על ידי סידור העבודה והמזכירות, ברצוננו להוסיף ולהסביר מעל דפי העלון את עקרונות השיטה החדשה.

המצב הקיים

בעיית העבודה בשבתות הנה בעיה קשה בכל התנועה הקיבוצית ובפרט במשק מהסוג שלנו, כאשר מרבית החברים התבגרו והדור הצעיר טרם נכנס לעבודה בהיקף רחב. חלק מעבודות המשק כגון שירותים לחברים ולילדים וטיפול בבעלי חיים מצריכים עבודה רצופה יומיומית, שבעה ימים בשבוע משך כל השנה. נוסף לכך ישנם ענפים שמתוך הכרח או הרגל מוציאים במשך השנה ימי עבודה רבים בשבת. ואם ניקח בחשבון שמתוך קרוב ל-400 חברים העומדים לרשות סידור עבודה משתתפים בעבודת שבת רק 280 (לא משתתפים מטעמים שונים כגון: בריאות, חוסר אפשרות לקבל את השבת באמצע השבוע ועוד) יוצא אפוא שחברים עובדים אחת לשבועיים ללא אפשרות של מנוחה מסודרת ולעתים אפילו בלי אפשרות של קבלת יום מנוחה באמצע השבוע.

התוצאה מכך: עייפות, מחלה, פריון עבודה ירוד ואגירת "בנק" גדול של שבתות על ידי החבר, דבר שמהווה בעיה לגבי סידור עבודה שאינו מסוגל להחזירם לחבר כימי מנוחה באמצע השבוע, ונגרמת מרירות מצד החבר על מוסדות הקיבוץ (כיום, החוב של "שבתונים" לחברים מגיע ל3000-2800 ימי עבודה). כמו כן גוזלת העבודה בשבתות והגיוסים הרבה ימי עבודה מענפי השדה והמפעלים שחייבים להחזיר לחבר יום מנוחה באמצע השבוע על חשבון עבודתו בשבת בשירותים.

הניתוח הקצר של המצב הקיים מוכיח לנו כי הכרחי לנסות לארגן אחרת את העבודה בשבתות ובחגים. התכנית שאושרה באסיפה הכללית ואשר מבוצעת כבר במספר משקים אומרת:

(א)   כל האוכלוסייה הבוגרת הנמצאת במשק (כולל חברי מזכירות, מורים ומורים שכירים, נהגים ופעילים בתנועה ובמוסדות, חברים שמטעמי בריאות עובדים שש שעות באמצע השבוע, הורים לא דתיים, ילדי כיתות יא ו-יב) יעבדו בכל שבת רביעית וכמו כן בחגים – 4.5 שעות, ילדים מכיתות ט-י יעבדו שעתיים ללא תמורה. על ידי כך מתאפשר לסידור עבודה לערוך למפרע (לארבעה ימי שבת או חג) סידור לעבודות החיוניות וההכרחיות בשבת או בחג.

(ב)   יש מקומות עבודה שלא ניתן לפצלם לשני חצאי ימים בשל הצד המקצועי או ההכרח ברציפות העבודה, כמו: מבשלות, מטפלת קבועה ליום שלם בגיל הרך, אקונומית, איזולציה, בענפי החי ועוד. החברים שיצא להם לעבוד יום שלם בשבת יקבלו תמורה לאחר שיורידו להם, כמו לכל החברים, את 4.5 השעות אחת לארבעה שבועות.

(ג)    מקום עבודתו של החבר יהיה קבוע מראש לתקופה של 3 חודשים לפחות.

(ד)   תורו (זמני העבודה) יהיו קבועים מראש אף הם למשך 3 חודשים.

(ה)   החלפות במקרה הצורך של החבר תסתדרנה על ידי החבר עצמו ועל אחריותו.

(ו)     סידור עבודה יטפל בהחלפה רק במקרה של מחלה.

(ז)    סידור עבודה יפרסם למפרע את תכנית השיבוץ של העבודה בשבתות למשך 4 שבועות.  

תכנית זו, כאמור לעיל, ניתנת לביצוע אך ורק בתנאי של השתתפות מלאה של כל החברים. התכנית מותנית במשמעת עבודה מצד כולם. אי-דיוק בהופעה לעבודה עלול לגרום לתקלות ולהכשיל את התכנית כבר בתקופת הניסיון. עזרת מרכזי הענפים השונים קובעת בהצלחת המבצע.

ולסיכום, הבה נמנה את היתרונות הבולטים של השיטה הזאת:

(א)   קביעות העובדים בענפים במשך כל השבוע;

(ב)   חלוקת עול שווה של תורנות השבת בין כל החברים;

(ג)    ביצוע עבודת השבת והגיוסים במאמץ קטן מצד החברים;

(ד)   חיסכון בימי עבודה;

(ה)   פתרון לבעיית צבירת השבתונים על ידי החברים והקושי להחזירם על ידי סידור העבודה.

הערה: אין התכנית הנ"ל פוטרת אותנו מחובת גיוסי הערב (שעתיים) בעונת איסוף הפרי.

אין ספק שהתכנית מחייבת פעולת ארגון גדולה ודייקנית ולבטח עלולים לצוף הרבה תקלות בלתי נראות מראש. אולם היתרונות של השיטה שעליה החלטנו בולטים ומחייבים אותנו לנסות ולהגשימה תוך מאמץ משותף.

י.ק.

(מתוך "לחברים", 15 במרץ 1957)