1944 - הצגת הבכורה של מ...הצגת הבכורה של מעגל הגיר1944 - הצגת הבכורה של מעגל הגירקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (7)
שער התכנייה. צייר: אריה פק...
כרטיסים להצגה
שלמה שטינוול (מימין) ודוד זהבי...
לאה שמבן
דוד זהבי (מימין) ושלמה שטינוול...
יעקב ליפנר
יגאל מוסנזון
מעגל הגיר
הערב הצגת הבכורה של מעגל הגיר.
עם ההצגה – על סף הצגת הבכורה הערב, בטרם שראינו את ההצגה ממש, עוד קשה לומר דבר, מן הנמנע להעריך. ובכל זאת יש צורך להביע את הרגשת החג בלב – וזו ישנה. יש הרגשת שותפות של כולנו, של כל חברי נען, עם חברינו העולים כיום על הבמה. אנו מבינים לחרדתם כיצד תתקבל הופעתם, מה ההד שהיא תעורר בלב הצופים, האם לא יכזיב המאמץ הגדול; מאמץ דרוך ומתוח של ששת חודשי עבודה רצופים.
עוד אין להעריך בטרם שהורם המסך, ובכל זאת יש ביטחון שהמפעל הקיבוצי עומד כאן במבחן רציני, והוא חשוב לא רק לגבי נען עצמה. זהו שלב שעדיין לא הגענו אליו, ועדיין לא הגיעו אליו רוב המשקים בארץ. כוחן של ההעזה, המסירות, ההתמדה, באמצעים דלים, לאחר ימי עבודה קשים, יצירת יש מאין – כל אלה מוכיחים משהו, מעודדים. כי לא משק בלבד אנו בונים – אנו בונים חברת-עבודה שכל דבר אנושי לא זר לה, חברה הצמאה ליופי, לערכי יצירה, לאמנות, אינה מסתפקת ביש שהושג עד היום. וכל זה צריך להיווצר מתוך חיינו אנו, מוכרח לצמוח מבפנים.
יש וטרדות החיים היום-יומיות משכיחות את העיקר; ערב כזה אומר לנו מה כוחות ואפשרויות עודן גנוזות בתוך המפעל הקיבוצי שעדיין לא נתגלו ולמה אנו עוד עתידים לעלות ולהעפיל...
מחצית שנה ולמעלה מזה עבדו חברי הלהקה על הצגה זו. העבודה רובה ככולה נעשתה כמובן לאחר העבודה. ... עיקר העבודה הייתה לא לשם ההופעה, אלא הלימוד היה העיקר כאן, ההתעמקות. בראשית העבודה קראו בצוותא את החומר. ליוו שיחות. הייתה דאגה להעלאת רמת הידיעה העברית. יודעי עברית לימדו את הנחשלים. הלהקה שימשה אגב פעולתה שלב להתקדמות לשונית, בייחוד בהצגה זו, ששפתה עשירה ומליצית.
ברור שעיקר העבודה הייתה מוטלת על גדעון, שעליו היה לעצב את דמות המחזה; אבל חברים נוספים נתנו ידם להשלמת המפעל: חיים קיווה בציור, יהודה ק. [אורן] במוסיקה, לופוס בתאורה ואימא ריכהיימר בתפירת התלבושות. חברים שונים עזרו וסייעו וקידמו את העבודה, בעיקר בימים ובלילות האחרונים. ועל כולם – החברה מניה ארנון, שרואה בלהקה של נען יצור-טיפוחיה, שמשקיעה בה זמן רב, אהבה וחרדה אימהית, יזמה ומלווה את צעדיה מראשית.
עם ההצגה מופיעה חוברת קטנה בדפוס, מעין תכניה של ההצגה, צורפו אליה דברי פתיחה של גדעון ודברי סיום של מניה ארנון. אריה פק צייר את סמל ההצגה והסטודיה כשער לחוברת.
מעגל הגיר
הערב הצגת הבכורה של מעגל הגיר.
עם ההצגה – על סף הצגת הבכורה הערב, בטרם שראינו את ההצגה ממש, עוד קשה לומר דבר, מן הנמנע להעריך.
ובכל זאת יש צורך להביע את הרגשת החג בלב – וזו ישנה.
יש הרגשת שותפות של כולנו, של כל חברי נען, עם חברינו העולים כיום על הבמה.
אנו מבינים לחרדתם כיצד תתקבל הופעתם, מה ההד שהיא תעורר בלב הצופים,
האם לא יכזיב המאמץ הגדול; מאמץ דרוך ומתוח של ששת חודשי עבודה רצופים.
עוד אין להעריך בטרם שהורם המסך, ובכל זאת יש ביטחון שהמפעל הקיבוצי עומד כאן במבחן רציני,
והוא חשוב לא רק לגבי נען עצמה. זהו שלב שעדיין לא הגענו אליו, ועדיין לא הגיעו אליו רוב המשקים בארץ.
כוחן של ההעזה, המסירות, ההתמדה, באמצעים דלים, לאחר ימי עבודה קשים, יצירת יש מאין – כל אלה מוכיחים משהו, מעודדים.
כי לא משק בלבד אנו בונים – אנו בונים חברת-עבודה שכל דבר אנושי
לא זר לה, חברה הצמאה ליופי, לערכי יצירה, לאמנות, אינה מסתפקת ביש שהושג עד היום. וכל זה צריך להיווצר מתוך חיינו אנו, מוכרח לצמוח מבפנים.
יש וטרדות החיים היום-יומיות משכיחות את העיקר; ערב כזה אומר לנו מה כוחות ואפשרויות עודן גנוזות בתוך המפעל הקיבוצי שעדיין לא נתגלו ולמה אנו עוד עתידים לעלות ולהעפיל...
מחצית שנה ולמעלה מזה עבדו חברי הלהקה על הצגה זו. העבודה רובה ככולה נעשתה כמובן לאחר העבודה. ... עיקר העבודה הייתה לא לשם ההופעה, אלא הלימוד היה העיקר כאן, ההתעמקות. בראשית העבודה קראו בצוותא את החומר. ליוו שיחות. הייתה דאגה להעלאת רמת הידיעה העברית. יודעי עברית לימדו את הנחשלים. הלהקה שימשה אגב פעולתה שלב להתקדמות לשונית, בייחוד בהצגה זו, ששפתה עשירה ומליצית.
ברור שעיקר העבודה הייתה מוטלת על גדעון, שעליו היה לעצב את דמות המחזה;
אבל חברים נוספים נתנו ידם להשלמת המפעל: חיים קיווה בציור, יהודה ק. [אורן] במוסיקה, לופוס בתאורה ואימא ריכהיימר בתפירת התלבושות.
חברים שונים עזרו וסייעו וקידמו את העבודה, בעיקר בימים ובלילות האחרונים.
ועל כולם – החברה מניה ארנון, שרואה בלהקה של נען יצור-טיפוחיה, שמשקיעה בה זמן רב, אהבה וחרדה אימהית, יזמה ומלווה את צעדיה מראשית.
עם ההצגה מופיעה חוברת קטנה בדפוס, מעין תכניה של ההצגה,
צורפו אליה דברי פתיחה של גדעון ודברי סיום של מניה ארנון.
אריה פק צייר את סמל ההצגה והסטודיה כשער לחוברת.
(מתוך "לחברים" 14.7.1944)