1945 - תערוכת ציורים של...תערוכת ציורים של אורי קוך (כוכבא)1945 - תערוכת ציורים של אורי קוך (כוכבא)קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (7)
מתוך הספר "שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ו...
[אל חופים רחוקים] - למרחבים...
פלאי טבע מתגלים
בחיק יישוב צעיר - הורה מתפרצת...
נטע אילן - באיחולים טובים...
וחזרה למחרשה
בחיפושים בדד
לתערוכת התמונות של אורי קוך [כוכבא]
בחדר הקריאה ובמועדון הנוער | ראש השנה תש"ו
התמונות המוצגות צוירו במשך חמש שנים, בארבעה מחנות שבויים שונים בהולנד, בגרמניה ובאוסטריה.
כאשר כלאוני מאחורי קירות הסוהר וגדרי התיל, פתחה לי האמנות אשנב לחיים. בן אדם פעיל לפי טבעו, אשר הגורל גוזר עליו חיי כלא ובטלה, מחפש לעצמו שבילים לפעילות. הגוף כלוא ונתון למשמעת של קצינים גרמנים – אולם הרגש והיצר דורשים את ביטוים. ואם התבטאת – התפרקה הנפש לזמן מה מדיכאונה.
יופי אפשר למצוא בכל מקום בעולם אם העין רק רוצה לראותו היטב. גם בחצרות הכלא והמחנות אפשר למצאו: קרני השמש והעננים מעל, פרח ליד הקיר, עצים צמאי אור, ציפורים ואפילו הלבנה האדומה של הקיר והדוקרן בתוך גדר התיל.
ונוסף לזה הדמיון פורץ לו דרך "חוצה" מתוך זוועות הגלות וסבלות המלחמה עולות דמויות יקרות וגם מתוך המולדת ונען – הבית, דמויות מנחמות בלא יודעים.
כך התחלתי לצייר.
בזמן הראשון לא צויר כמעט אף ציור אחד בלי שיהיה משולב בו חוט-קוצים. עד שהשתחררתי עם הזמן מהתסביך הזה, ודמיונות אחרים מילאו את מקומו.
התחלתי לצייר בצבעי-מים אשר שלחו לי חברי "החלוץ" מהולנד. מציירים אשר היו אתי בשבי למדתי שיטות נוספות, ובכמה מהן השתמשתי: ציור בעיפרון, גיר, פחם, פסטל יבש ושרוי (לבה) במים ובשמן, טמפרה ופיתוחי עץ ולינוליאום, ובשנים האחרונות גם בצבעי שמן. כל החומר הדרוש קיבלתי מחברי "החלוץ" מהולנד, שווייץ ושבדיה ומשומריי הגרמנים, אשר אהבו את הסיגריות האנגליות שלי שלא עישנתי, ובעיקר מהי.מ.ק.א (אגודת הצעירים הנוצרים). כולם ראויים לתודתי.
את הסטודיו שלי פתחתי בכל מיני פינות במחנה, בתוך חדר האוכל הרועש, במיטה, בתא "הפושעים", וכאשר מישהו נענש הצטרכתי להסתלק משם – עד שעליתי לדרגה של "ארטיסט" מוכר במחנה וזכיתי לשולחן בתוך הסטודיו של שלושת האמנים המקצועיים – וזה במחיר של ציור הודעות עבור המחנה
...
כל הציורים חתומים בחותמת הצנזורה הנאצית – אם גם לא תמיד, באופן ישר על ידי הצנזורים הנכבדים. היו לי תיקים שונים מותאמים לסוגי אורחים ומבקרים שונים.
התמונות מסודרות, בערך, לפי נושאים ולא לפי הזמן בו צוירו (אמנם לפעמים זה מזדהה), אך רוב התמונות נושאות ציון התאריך וקל להבין מתי ואיפה צוירו. כותרת כל תמונה לא תמיד מבטאת את אשר חשבתי לבטא בתמונה – אני מקווה שהכותרת לא תצר את דמיון המסתכל.
בגלל צמצום המקום בחדרי התערוכה אפשר להציג רק חלק מהתמונות. למעוניינים תימצא הדרך לראות גם את היתר.
אורי
(מתוך "לחברים", 7 בספטמבר 1945)
מציג פריט: - מתוך 7
מתוך הספר "שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ נען
[אל חופים רחוקים] - למרחבים
קרא עוד
קרדיטים: מתוך "שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
פלאי טבע מתגלים
קרא עוד
קרדיטים: מתוך "שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
בחיק יישוב צעיר - הורה מתפרצת
קרא עוד
קרדיטים: מתוך "שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
נטע אילן - באיחולים טובים
קרא עוד
קרדיטים: מתוך "שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
וחזרה למחרשה
קרא עוד
קרדיטים: מתוך "שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
בחיפושים בדד
קרא עוד
קרדיטים: מתוך "שם מלחמה משתוללת כאן שותלים ורוקדים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
לתערוכת התמונות של אורי קוך [כוכבא]
בחדר הקריאה ובמועדון הנוער | ראש השנה תש"ו
התמונות המוצגות צוירו במשך חמש שנים, בארבעה מחנות שבויים שונים בהולנד, בגרמניה ובאוסטריה.
כאשר כלאוני מאחורי קירות הסוהר וגדרי התיל, פתחה לי האמנות אשנב לחיים. בן אדם פעיל לפי טבעו, אשר הגורל גוזר עליו חיי כלא ובטלה, מחפש לעצמו שבילים לפעילות. הגוף כלוא ונתון למשמעת של קצינים גרמנים – אולם הרגש והיצר דורשים את ביטוים. ואם התבטאת – התפרקה הנפש לזמן מה מדיכאונה.
יופי אפשר למצוא בכל מקום בעולם אם העין רק רוצה לראותו היטב. גם בחצרות הכלא והמחנות אפשר למצאו: קרני השמש והעננים מעל, פרח ליד הקיר, עצים צמאי אור, ציפורים ואפילו הלבנה האדומה של הקיר והדוקרן בתוך גדר התיל.
ונוסף לזה הדמיון פורץ לו דרך "חוצה" מתוך זוועות הגלות וסבלות המלחמה עולות דמויות יקרות וגם מתוך המולדת ונען – הבית, דמויות מנחמות בלא יודעים.
כך התחלתי לצייר.
בזמן הראשון לא צויר כמעט אף ציור אחד בלי שיהיה משולב בו חוט-קוצים. עד שהשתחררתי עם הזמן מהתסביך הזה, ודמיונות אחרים מילאו את מקומו.
התחלתי לצייר בצבעי-מים אשר שלחו לי חברי "החלוץ" מהולנד. מציירים אשר היו אתי בשבי למדתי שיטות נוספות, ובכמה מהן השתמשתי: ציור בעיפרון, גיר, פחם, פסטל יבש ושרוי (לבה) במים ובשמן, טמפרה ופיתוחי עץ ולינוליאום, ובשנים האחרונות גם בצבעי שמן. כל החומר הדרוש קיבלתי מחברי "החלוץ" מהולנד, שווייץ ושבדיה ומשומריי הגרמנים, אשר אהבו את הסיגריות האנגליות שלי שלא עישנתי, ובעיקר מהי.מ.ק.א (אגודת הצעירים הנוצרים). כולם ראויים לתודתי.
את הסטודיו שלי פתחתי בכל מיני פינות במחנה, בתוך חדר האוכל הרועש, במיטה, בתא "הפושעים", וכאשר מישהו נענש הצטרכתי להסתלק משם – עד שעליתי לדרגה של "ארטיסט" מוכר במחנה וזכיתי לשולחן בתוך הסטודיו של שלושת האמנים המקצועיים – וזה במחיר של ציור הודעות עבור המחנה
...
כל הציורים חתומים בחותמת הצנזורה הנאצית – אם גם לא תמיד, באופן ישר על ידי הצנזורים הנכבדים. היו לי תיקים שונים מותאמים לסוגי אורחים ומבקרים שונים.
התמונות מסודרות, בערך, לפי נושאים ולא לפי הזמן בו צוירו (אמנם לפעמים זה מזדהה), אך רוב התמונות נושאות ציון התאריך וקל להבין מתי ואיפה צוירו. כותרת כל תמונה לא תמיד מבטאת את אשר חשבתי לבטא בתמונה – אני מקווה שהכותרת לא תצר את דמיון המסתכל.
בגלל צמצום המקום בחדרי התערוכה אפשר להציג רק חלק מהתמונות. למעוניינים תימצא הדרך לראות גם את היתר.
אורי
(מתוך "לחברים", 7 בספטמבר 1945)